פרסומים

      האגודה לזכויות החולה: לפתוח במאבק ציבורי

      בכנס השנתי של האגודה לזכויות החולה שעסק בנושא הרשומה הרפואית הלאומית והתנהלות ועדת סל התרופות נכחו עשרות נציגים של ארגוני חולים, קופות החולים, בתי החולים ואנשי משרד הבריאות.

      דו"ח: 18% מתלוננים על יחס לא הולם של רופא

      סיכום ראשון מסוגו שמפרסמת האגודה לזכויות החולה עולה שמניתוח נתונים שאספה על תלונות הציבור מתחילת 2010, כי הציבור לא מכיר בזכויותיו ולמעלה משליש מתלונות הציבור לאגודה נוגעות לבחירת מקום הטיפול, קבלת תרופות והסעות. באגודה לזכויות החולה סבורים כי הסיבה לכמות הפניות הרבה בנושא מימוש הזכויות מקורה, ככל הנראה, בכך שלציבור חשוב לא רק לקבל את השירות לו הם זכאים, אלא גם יחס ושירותים אחרים שאינם טיפול רפואי. יו"ר האגודה לזכויות החולה העירה על מספר מגמות העולות מהדו"ח פניות רבות מגיעות מהמשפחות החולה דבר המעיד על מעורבות גדלה של בני המשפחה.

      פורסם באתר YNET ב-6 לאוקטובר 2010

      ארגוני חולים זועקים: הכפילו תקציב סל הבריאות

      עשרות ארגוני חולים, פונים ליו"ר ועדת הכספים בדרישה: פעל להגדלת תקציב סל התרופות. שמוליק בן-יעקב, חבר הנהלת האגודה לזכויות החולה: "ליותר ויותר אנשים יש פוליסות פרטיות, לא יישאר מי שיצעק את זעקת החולים העניים. כמו כן ציין חבר הנהלת האגודה לזכויות החולה, כי "יש הצלחה אדירה לביטוחים הפרטיים לתרופות שמחוץ לסל. ליותר ויותר אנשים יש פוליסות פרטיות, ולא יישאר מי שיצעק את זעקת החולים העניים. כיום יש תרופות בשווי שני מיליארד שקל שלא בסל. אם משרד האוצר לא ייתן תקציב גדול, אז הקמפיין שמובילות חברות הביטוח הפרטיות, שמציג סל תרופות ריק, עלול להתברר כנכון".    בארגוני החולים מציינים כי הסכום עליו מדובר, 300 מיליון שקל, מהווה רק אחוז אחד מתקציב הבריאות, בעוד שהתוספת הנדרשת, כפי שהוצע על ידי מומחים רבים לאורך השנים, היא 2%. בנוסף, מהסכום של 300 מיליון של צפוי להילקח סכום כסף נוסף, לטובת חיסונים.

       

      פורסם  באתר YNET ב-28 ליולי 2010 

      ייפוי כוח או אפוטרופסות

      לא אחת מגיעים חולים לקבל טיפול רפואי כאשר הם אינם מוכנים או מסוגלים לקבל הסבר על מצבם הרפואי כדי לתת "הסכמה מדעת" הנדרשת לפי חוק זכויות החולה כתנאי מקדים לביצוע הטיפול הנדרש. יש לציין כי "הסכמה מדעת" לטיפול רפואי אינה נדרשת כאשר החולה שרוי "בסכנה כי ימות או תיגרם לו נכות חמורה ובלתי הפיכה" אם לא יינתן לו טיפול מיידי, כלשון חוק זכויות החולה. לכן, למקרים שהחולה   לא נמצא במה שמוגדר כ"מצב חירום רפואי" ואי אפשר לקבל ממנו הסכמה לטיפול נמצא פתרון חוקי.

      פורסם בעיתון הארץ ב-1 לאפריל 2005

      ממוגרפיה? לא כאן

      מכבי שירותי בריאות מזימנה מבוטחות מעל לגיל 50 מתל אביב לבדיקה חינם לגילוי סרטן הסד. אלא שבאף מרפאה של הקופה בעיר לא ניתן לבצע את הבדיקה, והנשים מופנות לרמת גן ולערים הסמוכות. האגודה לזכויות החולה:  "זו הטעיה, נשים יוותרו על הבדיקה". מכבי: " בקרוב יוקם בעיר מרכז ובו מכשיר לביצוע ממוגרפיה".

      פורסם בעיתון תל אביב ב-24 ליוני 2005

      מבוטח של מכבי? בדיקת צפיפות עצם רק ברמת גן

      תושבת תל אביב קיבלה לאחרונה מרופאת המשפחה בקופת חולים מכבי הפניה לביצוע בדיקת צפיפות העצם, בעקבות ניתוח שבר שעברה בצוואר הירך. היא ביקשה לבדוק היכן המקום הקרוב לביתה שבו תוכל לבצע את הבדיקה, ומצאה כי מדובר במרפאת מכבי ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן. מאחר שהמרחק נראה לה גדול, היא פנתה לאגודה לזכויות החולה בבקשה לברר מדוע אין מקום שמבצע בדיקת צפיפות עצם בתל אביב.

       

      פורסם בעיתון העיר ב-22 ליולי 20052005

      נפקדים נוכחים

      אחת התמונות השכיחות במחלקות בתי החולים היא זו של בני משפחה או מלווים - מטפלים אישים או חברים - השוהים ליד מיטת החולה. מלווים אלו הם, מצד אחד, שליחים של החולה ומצד שני, הם גם שליחים של הסגל במחלקה. מבחינת מערכת הבריאות, אנשים אלה הם "נפקדים נוכחים", שכן אין היום הגדרה חוקית לסטטוס של "מלווה או בן משפחה". בנבדל מהמלווים של חולים במערכת האשפוז, קיימת קבוצה שנייה של מלווים: אלה המטפלים בחולה כרוני. כיום יכול החולה למנות בא כוחו מטעמו המוסמך לתת בשמו "הסכמה מדעת" לטיפול הרפואי. מה בעצם מבקשים המשפחה ומהלווים? בראש ובראשונה, להיות מעורבים בתהליך האשפוז וקבלת ההחלטות. בני המשפחה מבקשים להיות מעורבים בתוכנית לטיפול בטווח ארוך אצל חולים כרוניים, בין שהם מאושפזים ובין שהם מקבלים טיפול במרפאות הקהילה. הם מבקשים לא רק לקבל מידע אלא גם שהצוות הרפואי ייתחשב בדעתם. הגיעה השעה להכיר ולהגדיר את המעמד של בני המשפחה מול המערכת הרפואית.

      פורסם בעיתון הארץ ב- 17 ליוני 2005

    PREV 1 2 3 4 5  ... NEXT