רשלנות רפואית

פסיכיאטר רשלנות רפואית
אתר מידע וסיוע לנפגעי רשלנות רפואית הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל יעוץ וסיוע לנפגעי רשלנות רפואית
03-7369253 1-800-100-172 www.malpractice.co.il

פרסומים

  • 17 שנה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי

     בחלוף 17 שנה מחקיקת החוק, הגיע הזמן להסדיר בחוק את מנגנון הגידול השנתי של תקציב הקופות תוך התייחסות לתקציב השוטף (הצמדה מלאה לגידול באוכלוסיה ולמדד יוקר הבריאות) ולתוספת קבועה של 2% לסל על מנת למנוע מצבים כמו שקיים היום לפיו תרופות וטכנולוגיות בגובה של כ- 700 מיליוני ₪ שוועדת הסל האחרונה דרגה כחיוניות ו/או חיוניות ביותר לא יישארו מחוץ לסל. העדכון החלקי  בתקציב השוטף של הקופה משמעותו הקטנת התקציב הריאלי לנפש מבוטחת ועלול להביא לצמצום ביכולת פיתוח השירותים של הקופות,  להגדלת תור ההמתנה לקבלת השירות ולפגיעה באיכותו.עוד נתון מדאיג שעולה מהדו"ח הוא גידול ההוצאות על ביטוח סיעודי מכיסו הפרטי של האזרח. האגודה (ביחד עם ארגונים חברתיים נוספים)  תומכת ברפורמה שמקדם משרד הבריאות להעברת האחריות על הביטוחים הסיעודיים לקופות החולים שתביא להעלאת רמת השירות והרחבת הכיסוי הסיעודי לכולם. הגידול האדיר בתקציב השב"נים עלול להביא לאפליה בהענקת שירותי הרפואה בין רפואה לעשירים ורפואה לעניים. אזרחי ישראל מתמודדים עם סוגיות בריאותיות קשות, כאשר אי השוויון בין בעלי האמצעים וחסרי היכולת הולך וגדל.

    פורסם ב-2 לפבוראר 2012 בעיתון מעריב  

  • הרופאים חייבים ליידע גם על טיפולים מחוץ לסל

    פסק דין של בית משפט עליון קבע כי על הרופאים למסור מידע לחולים לא רק בדבר אפשרויות הטיפול המקובלות אלא גם על אלה שמיעוט בקבילה הרפואית תומך בהן. פסק דין מחזק את חוק זכויות החולה המטיל  על הרופאים להציג באופן מלא את אפשרויות הטיפול העומדות לרשות החולה ואת המשמעותיות של כל אחד מהטיפולים, גם אם הוא לא כלול בסל הבריאות. חובת המטפל היא למסור לכל חולה את כל האינפורמציה הרלוונטית, ואסור לו להסתיר מידע מכל סיבה שהיא.

     פורסם בעיתון דה-מרקר ב-7 ליולי 2011

     

  • האגודה לזכויות החולה: לפתוח במאבק ציבורי

    בכנס השנתי של האגודה לזכויות החולה שעסק בנושא הרשומה הרפואית הלאומית והתנהלות ועדת סל התרופות נכחו עשרות נציגים של ארגוני חולים, קופות החולים, בתי החולים ואנשי משרד הבריאות.

    עדינה מרקס, יו"ר האגודה לזכויות החולה, קראה היום לארגוני החולים לפתוח במאבק ציבורי נגד משרד האוצר, שלדבריה "אינו רגיש מספיק לבריאות ואיכות החיים של משלמי המיסים".  עוד הוסיפה מרקס, כי "מי שמנהל כיום את מערכת הבריאות הוא משרד האוצר. יש לצאת למאבק ציבורי כדי שחולים שידם אינם משגת יוכלו ליהנות גם כן מטיפול רפואי יעיל במחירים סבירים. יש לתת למשרד הבריאות לא רק את האחריות, אלא גם את הסמכות, לקבוע כיצד תראה מערכת הבריאות הציבורית שלנו".

     פורסם באתר NRG ב-10 לאוקטובר 2010

  • דו"ח: 18% מתלוננים על יחס לא הולם של רופא

    סיכום ראשון מסוגו שמפרסמת האגודה לזכויות מניתוח נתונים שאספה על תלונות הציבור מתחילת 2010, עולה כי הציבור לא מכיר בזכויותיו ולמעלה משליש מתלונות הציבור לאגודה נוגעות לבחירת מקום הטיפול, קבלת תרופות והסעות. באגודה לזכויות החולה סבורים כי הסיבה לכמות הפניות הרבה בנושא מימוש הזכויות מקורה, ככל הנראה, בכך שלציבור חשוב לא רק לקבל את השירות לו הם זכאים, אלא גם יחס ושירותים אחרים שאינם טיפול רפואי. יו"ר האגודה לזכויות החולה העירה על מספר מגמות העולות מהדו"ח פניות רבות מגיעות מהמשפחות החולה דבר המעיד על מעורבות גדלה של בני המשפחה.

    פורסם באתר YNET ב-6 לאוקטובר 2010

  • ייפוי כוח או אפוטרופסות

    לא אחת מגיעים חולים לקבל טיפול רפואי   כאשר הם אינם מוכנים או מסוגלים   לקבל הסבר על מצבם הרפואי כדי לתת "הסכמה מדעת" הנדרשת לפי חוק זכויות החולה כתנאי מקדים לביצוע הטיפול הנדרש. יש לציין כי "הסכמה מדעת" לטיפול רפואי אינה נדרשת כאשר החולה שרוי "בסכנה כי ימות או תיגרם לו נכות חמורה ובלתי הפיכה" אם לא יינתן לו טיפול מיידי, כלשון חוק זכויות החולה. לכן, למקרים שהחולה   לא נמצא במה שמוגדר כ"מצב חירום רפואי" ואי אפשר לקבל ממנו הסכמה לטיפול נמצא פתרון חוקי.

    פורסם בעיתון הארץ ב-1 לאפריל 2005

  • ממוגרפיה? לא כאן

    מכבי שירותי בריאות מזימנה מבוטחות מעל לגיל 50 מתל אביב לבדיקה חינם לגילוי סרטן הסד. אלא שבאף מרפאה של הקופה בעיר לא ניתן לבצע את הבדיקה, והנשים מופנות לרמת גן ולערים הסמוכות. האגודה לזכויות החולה:  "זו הטעיה, נשים יוותרו על הבדיקה". מכבי: " בקרוב יוקם בעיר מרכז ובו מכשיר לביצוע ממוגרפיה".

    פורסם בעיתון תל אביב ב-24 ליוני 2005

  • מבוטח של מכבי? בדיקת צפיפות עצם רק ברמת גן

    תושבת תל אביב קיבלה לאחרונה מרופאת המשפחה בקופת חולים מכבי הפניה לביצוע בדיקת צפיפות העצם, בעקבות ניתוח שבר שעברה בצוואר הירך. היא ביקשה לבדוק היכן המקום הקרוב לביתה שבו תוכל לבצע את הבדיקה, ומצאה כי מדובר במרפאת מכבי ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן. מאחר שהמרחק נראה לה גדול, היא פנתה לאגודה לזכויות החולה בבקשה לברר מדוע אין מקום שמבצע בדיקת צפיפות עצם בתל אביב.

     

    פורסם בעיתון העיר ב-22 ליולי 20052005

  • נפקדים נוכחים

    אחת התמונות השכיחות במחלקות בתי החולים היא זו של בני משפחה או מלווים - מטפלים אישים או חברים - השוהים ליד מיטת החולה. מלווים אלו הם, מצד אחד, שליחים של החולה ומצד שני, הם גם שליחים של הסגל במחלקה. מבחינת מערכת הבריאות, אנשים אלה הם "נפקדים נוכחים", שכן אין היום הגדרה חוקית לסטטוס של "מלווה או בן משפחה". בנבדל מהמלווים של חולים במערכת האשפוז, קיימת קבוצה שנייה של מלווים: אלה המטפלים בחולה כרוני. כיום יכול החולה למנות בא כוחו מטעמו המוסמך לתת בשמו "הסכמה מדעת" לטיפול הרפואי. מה בעצם מבקשים המשפחה ומהלווים? בראש ובראשונה, להיות מעורבים בתהליך האשפוז וקבלת ההחלטות. בני המשפחה מבקשים להיות מעורבים בתוכנית לטיפול בטווח ארוך אצל חולים כרוניים, בין שהם מאושפזים ובין שהם מקבלים טיפול במרפאות הקהילה. הם מבקשים לא רק לקבל מידע אלא גם שהצוות הרפואי ייתחשב בדעתם. הגיעה השעה להכיר ולהגדיר את המעמד של בני המשפחה מול המערכת הרפואית.

    פורסם בעיתון הארץ ב- 17 ליוני 2005

  • כולם לעמוד בתור למזרק

    בתי חולים ממחזרים ציוד חד פעמי בלי פיקוח ובקרה. כדאי שמשרד הבריאות יתעשת עוד לפני אסון. בישראל משרד הבריאות לא קבע עמדה ולא גיבש מדיניות. השימוש בפירטי הציוד הזה, במיוחד בטיפולים פולשניים ובניתוחים, מסכן את בריאות החולים ולפעמים גם את חייהם. ראוי שמשרד הבראיות יתקן תקנות ברורות ומפורטות בדבר פריטי הציוד שמותר למחזר, יגבש הנחיות ולתהליכים הנדרשים הן במשך המיחזור והן לאחריו ויסידר את מערת הבקרה הנדרשת. יש גם ליידע את החולים ולציין ברשומה הרפואית של החולה שנעשה שימוש בציוד ממוחזר .

     פורסם בעיתון הארץ ב-25 ליולי 2005

  • זה סוד זה?

    חובת השמירה על סודיות הטיפול שניתן לחולה היא הבסיס שעליו מושתת האמון של החולה ברופא. הן חוק ההגנה על הפרטיות והן חוק זכויות החולה מצווים על שמירת המידע הרפואי. חוקים אלה חלים לא רק על רופאים אלא על כל מי שמטפל בחולה. החתימה על טופס וויתור על סודיות רפואית פירושה שהחותם מוותר על זכותו לסודיות רפואית לתמיד. מן הראוי לשנות את החוק כיד שיגדיר במפורש שהחתימה על הווס"ר מוגבלת בזמן. כמו כן יש לקבוע מגבלות שיבהירו למי מיועד הווס"ר ובנוגע לאיזה בעיה רפואית. אולם, עד שיושנה החוק יש צורך בעיון יסודי בטופס הווס"ר וחשובה הפעלת שיקול דעת ומחיקה והגבלה של כל פריט מיותר בטופס.

    פורסם בעיתון הארץ ב-29 לאוגוסט 2005

  • אגרה עבור פניות לנציבי קבילות ציבור

    האוצר מתכוון לגבות אגרה עבור פניות לנציבי קבילות הציבור במערכת הבריאות. האגודה לזכויות החולה: לא מדובר בהתייעלות אלא בניסיון להקטין את מספר הערעורים. בנוסף, אומרים מהאגודה "בהצעת תיקון זו מוצא משרד האוצר דרך לחסום את כל הפניות ובכך לסתום פיות של המתלוננים או המבקרים את תפקידה של מערכת הבריאות"."תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי כך שיאפשר להביא להפחתת העומס המנהלי הקיים בוועדה המטפלת בפניות" נמסר ממשרד אוצר.

    פורסם בעתיון הארץ ב- TheMarker  ב-8 לאוגוסט 2005

  • התנהגות הכללית – שערוריה

    האגודה לזכויות החולה טוענת כי העובדה שקופת חולים כללית לא מספקת לילדים חברי הקופה החולים במחלה הנדירה 'פומפיי' את התרופה למחלתם הינה "חוצפה ושערורייה". בקופת חולים מגיבים: "התרופה נמצאת בהליכי הזמנה מחו"ל לישראל" .

    פורסם באתר BeOK בתאריך 29 אוקטובר 2006

  • רישום תרופות חדשות

    המשבר העמוק בתחום רישום התרופות החדשות בישראל: חולים נאלצים לחכות כ-15 חודשים לתרופה בהן גם תרופות מצילות חיים. עדינה מרקס, יו"ר האגודה לזכויות החולה, מגדירה את תשובת המדינה כ-"שערורייה", "התחמקות" ו"זלזול בציבור". מרקס זועמת גם על העובדה שהמדינה מבקשת להחיל את לוח הזמנים החדש רק על תרופות שיוגשו לרישום החל ביולי 2007. זאת מבלי להתייחס לתרופות - 270 במספר - שעדיין ממתינות לאישור בזמן המתנה מרבי של 18 (!) חודשים.

    פורסם בעיתון "הארץ" במדור TheMarker ב- 27 לדצמבר 2006

  • לא שמעתי לא ידעתי

    סקר חדש של האגודה לזכויות החולה מגלה שאנחנו פשוט לא יודעים מה מגיע לנו כל מטופל זכאי לעיין בכל עת ברשומה הרפואית שנערכת על ידי רופא המשפחה והרופא המקצועי המטפל בו, ואף זכאי לקבל ממנה העתק, הקופות טוענות שהן עושות הכול כדי ליידע את המבוטחים, משרד הבריאות אומר שהדבר נובע מעומס רב על הרופאים ובאגודה ממליצים על הקמת מרכז מידע ארצי.

    פורסם בעיתון הארץ ב- TheMarker ב-5 לפברואר 2007

  • מאות תרופות ממתינות לאישור

    בגלל ביורוקרטיה אבסורדית מאות תרופות חדשות לא מקבלות את אישור משרד הבריאות למרות שעברו את כל תהליכי הבדיקה הקפדניים בארצות הברית ובאירופה. חולים שיכולים להרשות לעצמם קונים את התרופות היקרות באופן פרטי, חולים שאין להם? שיסבלו

    פורסם באתר YNET בתאריך 9 בפברואר 2007

  • שימוש חוזר בציוד שמיועד במקור לשימוש חד פעמי

    בבתי החולים בישראל עושים שימוש חוזר בציוד שמיועד במקור לשימוש חד פעמי. בתי החולים אינם נוהגים ליידע את המטופלים על כוונתם להשתמש בציוד רפואי חד פעמי ממוחזר. עדינה מרקס, יו"ר האגודה לזכויות החולה, הציפה באחרונה את הבעיה בחדשות ערוץ 2 והביאה את הסוגיה לדיון בכנסת. לדבריה, מדובר בתחום פרוץ שבו אין כללים ברורים ואין יידוע מספק של ציבור החולים: "אין כיום כל הנחיות בנושא", היא אומרת, "כמה פעמים מותר למחזר אביזר לפני שהוא יוצא משימוש, איזה סוג של מיחזור צריך לעשות כדי להבטיח שלא יישארו שאריות ריקמה, איזה אביזרים מותר למחזר ואיזה אסור ועוד".

    פורסם בעיתון "הארץ" ב-6 למרץ 2007

  • המאבק למען זכויות החולה

    על מנת להבטיח יישום מלא של החוק הבריאות, הקומה עמותה שתשמש כ-“כלב שמירה” בשם האגודה לזכויות החולה בישראל. המטלה החשובה ביותר הייתה להגביר את המודעות לזכויות החולה הן בקרב הסגל הרפואי והן בציבור הרחב. החולים ומשפחותיהם לא היו מודעים לזכויותיהם, ולסגל הרפואי לא היה הידע איך להתמודד עם הדרישות החדשות. האגודה ביצעה זאת ע"י הפצת מידע, מענה לתלונות ומצוקות והכוונה אישית ושתדלנות  ופעילות ציבורית. היום, המודעות לזכויות החולה עולה במהירות;, הארגון מקבל יותר פניות לקבלת מידע מתקדם או להתערבות ופחות לקבלת מידע על זכויות בסיסיות. הממסד הרפואי נעשה גם הוא יותר ויותר מודע לחובות שלו כלפי החולים והוא אף תומך בזכויות אלה בעצמו.

     פורסם בעיתון ה-"ברידג'" ב-3 ליולי 2007

  • חולים כרוניים לא ישלמו יותר מדי על תרופות

    קופות החולים יהיו חייבות מעתה לדווח למבוטחיהן החולים במחלות כרוניות כי הם אינם צריכים לשלם עבור התרופות שלהם יותר ממה שקובע החוק, בסביבות 240 ש"ח לחודש. עד כה לא נהגו הקופות לעדכן את החולים מרצונן, וכך הוציאו המטופלים סכומי עתק על התרופות, או שוויתרו עליהן מחוסר כסף.

      פורסם  באתר מוטק'ה 15 לאוגוסט 2007

     

  • עצות זהב לשירותי הבריאות הנוספים

    קופות החולים כללית ומכבי יצאו לאחרונה בתכניות חדשות המרחיבות את הכיסוי למבוטחי השב"ן.  לפיכך מצאנו לנכון להאיר כמה דגשים למתלבטים.ע קב הזדקנות האוכלוסייה וההתפתחות הטכנולוגית, התוספת השנתית קטנה מהנדרש, והתוצאה - טיפולים ותרופות רבות ובכללן אלה שמוגדרות מצילות חיים אינם נכללים בסל. האפשרות העומדת למבוטח להרחיב את הכיסוי שלו היא הביטוח המשלים של הקופות או פוליסת ביטוח של חברת ביטוח.

    פורסם במכביתון באתר מכבי שירותי בריאות ב- 2 לספטמבר 2007

  • זה עולה להם בבריאות

    חוק ביטוח בריאות ממלכתי אולי נשמע נפלא, מלא הבטחה לשוויון בין שירותי בריאות שתושבי ישראל זכאים להם, אבל המציאות שונה לחלוטין. עם פערים עצומים בין מרכז ופריפריה והמוני אזרחים שנאלצים לוותר על תרופות, הבריאות בישראל נהפכה למצרך נדיר וקשה להשגה. צרות של עניים . עדינה מרקס האגודה לזכויות החולה:  "גם כאלה שיש להם ביטוח משלים לא תמיד יודעים מה הזכויות שלהם. הם אפילו לא יודעים מה לשאול, ואף אחד לא טורח ליידע אותם מיוזמתו".

    פורסם בעיתון "הארץ" במוסף TheMarker ב-5 לאוקטובר 2007

  • הסעות חולי דיאליזה לטיפול

    בעקבות פניות רבות של חולי דיאליזה לאגודה לזכויות החולה ולוועדה לפניות הציבור, בהן התלוננו כי הקופות אינן מאשרות להם החזרים כנדרש בחוק. משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית הודיעו בשבוע שעבר בוועדה לפניות הציבור של הכנסת כי הוציאו הנחיות המסדירות את נושא ההסעות לחולי דיאליזה לטיפול בבית חולים, בהתאם לכללים הקבועים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

     פורסם בעיתון "הארץ" במוסף TheMArker ב- 6 בנובמבר 2007

  • מדוע לא לדון בביטול פרק התרופות מצילות החיים בחקיקה רגילה

    האגודה לזכויות החולה והאגודה למלחמה בסרטן לבג"ץ, בדרישה שהסעיף יפוצל מחוק ההסדרים. לטענת האגודות, "אם הסעיף ייחקק, הוא יפגע בקבוצה גדולה של חברי קופות חולים, מבלי שהממשלה נותנת להם אלטרנטיבות". בג"ץ הורה למדינה להשיב מדוע לא תדון בביטול פרק התרופות מצילות החיים במסגרת חקיקה רגילה.

    פורסם בעיתון "הארץ" במוסף TheMarker ב-12 לדצמבר 2007

  • ארגוני בריאות: השלימו את סל הבריאות

    ארגוני הזכות לבריאות שלחו מכתב ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ סטס מיסז'ניקוב בדרישה להשלמת תקציב סל הבריאות 2008. הארגונים מבקשים כי החלטת הוועדה שיש לעמוד בתקציב סל הבריאות לא תישאר בגדר "הודעה לעיתונות" בלבד . עוד כתבו, "אנו פונים אליך בשם מאות אלפי חולים בישראל ומבקשים מחברי הועדה לפעול כך שהחלטת ועדת הכספים לא תישאר בגדר "הודעה לעיתונות" בלבד. הם מדגישים כי נושא זה, של התעלמות האוצר מתקציבים המיועדים לחולים בישראל, ראוי לטיפול דחוף מצד הכנסת, "אנו בטוחים כי חברי ועדת הכספים בראשותך יובילו את המאבק למען החולים ".

     פורסם באתר ערוץ 7 ב- 16 למרץ 2008

  • עומדים על זכותם

    בדיון בוועדת כספים הוחלט כי על משרד האוצר להוסיף לסל התרופות את 75 מיליון השקל שהופחתו מתקציב הסל הכולל. בעקבות אי מימוש ההחלטה יצאו ארגוני הזכות לבריאות בבקשה רשמית ליו"ר וועדת הכספים כדי שיכפה על האוצר את יישום ההמלצה של הוועדה.

    פורסם בידיעות חולון ב-28 למרץ 2008 

  • רפואה שחורה או זכות הבחירה

    ההגבלה על חופש הבחירה במערכת הבריאות רואה את טובת המערכת מול זכות הבחירה של החולה והיא אחת הסיבות שהביאו לפריחת הרפואה השחורה. משעה שהקופה חתמה הסכם עם נותן שירותים היא חוסמת במידה מסוימת את הנגישות לאשפוז למוסדות שלא חתמה עמן הסכם. בין ניגוד האינטרסים הזה נשחקים החולים.במצב שבריאות היא מצרך מבוקש, החולה יישא בהוצאות כדי לספק את בקשתו.מצב זה גורר את הופעתהתופעות של תשלום לרופא דרך קרנות המחקר בבי"ח או הרפואה השחורה.הדרך היחידה למנוע אפליה היא במתן זכות בחירה במערכת הציבורית למבוטחי כל הקופות.

    פורסם בעיתון " The Marker " ב-29 למאי 2008

  • ה-"רפורמה" במס הבריאות פגיעה בזכויות החולים

    ה"רפורמה" במס הבריאות שתתבטא בגביית 90 ש"ח מכל מבוטח ע"י קופות החולים ללא קשר להכנסות החודשית פוגעת קשות בזכויות החולים. הרפורמה הוקמה לטובת תחרות בין קופות החולים. אולם, בפועל משמעותה הטלת מס על האוכלוסיות החלשות בישראל. קיים חשש שהקופות יפלו לרעה מבוטחים אשר לא יכלו לעמוד בתשלומי המס. הצעה זו, תטיל תשלום על אוכלוסיות אשר היו עד היום פטורות מתשלום כגון: עקרות בית, נכים החיים על קצבה חודשית וכדומה. צד השני, של ההצעה הינו הקטנת השתתפות הממשלה במימון הוצאות הבריאות דבר אשר יגדיל את התשלום על משקי הבית. האגודה לזכויות החולה, קופות החולים ומשרד הבריאות מתנגדים נחרצות להצעת האוצר לרפורמה במס הבריאות.

    פורסם בעיתון  "יתד נאמן" ב-6 לאוקטובר 2008

  • הזקנה במסדרון תיאלץ לחכות

    אף פוליטיקאי לא יקפוץ על תיק הבריאות. בארץ מקדישים את כל תשומת הלב לנושאים ביטחוניים בלי לשים לב שהחברה האזרחית מתמוטטת מתריעה יו"ר האגודה לזכויות החולה. בארצות הברית סוגיות הבריאות מככבת בוויכוח הציבורי בין המעומדים. בארץ, לבוחרים קשה להבין מה מייצר מערכת בריאות טובה ועל כן רמת העניין שלהם בנושא נמוכה. תוסיפו את זה שיחסית מערכת הבריאות בארץ טובה יותר מארה"ב וחוסר העניין בתקשורת ותבינו למה אין קופצים על תפקיד שר הבריאות. תקציב משרד הבריאות תמיד בחוסר ביחס לביטחון ועל כן הצעקה להתייעלות אינה במקומם במיוחד שזה בא על גב צרכני הבריאות גם החולים וגם הבריאים יחדיו. המצב כרגע טוב אבל אסור לבנות על זה שנישאר ככה מתריעה יו"ר האגודה. 

    פורסם בעיתון  The Marker   ב-5 לנובמבר 2008

  • עוד 10 מיליון שקל לסל התרופות

    משרד הבריאות והאוצר החליטו על תוספת של 10 מיליון ₪ לסל התרופות בשנתיים הבאות דבר אשר יביא את תקציב הסל ב-2009 ל-415 מיליון שקל ויוכל להביא להוספת תרופות לסל. בדצמבר 2009 צפויה הוזלה במחירי התרופות ועל כן נדחתה עבודת הוועדה מנובמבר לדצמבר. האגודה לזכויות החולה בשם קואליציית ארגוני החולים פנתה לרה"מ ולשרים בבקשה לוודא שהוועדה תסיים את דיונה עד סוף 2008 בכדי שהתוספת לסל תיכנס לתוקף כבר בתחילת 2009.

    פורסם בעיתון ידיעות אחרונות ב-17 לנובמבר 2008

  • היעדר שר בריאות

    הרופאים והחולים זועמים: בממשלת ישראל החדשה אין שר בריאות.מצב זה יהפוך את פקידי אגף התקציבים באוצר לשר הבריאות. יו"ר האגודה לזכויות החולה עדינה מרקס אמרה " זה דבר נורא ואיום שראש הממשלה מזלזל בהנהגה של משרד הבריאות. מי ינהל את מערכת הבריאות בישראל? משרד האוצר? מי שייפגעו הם החולים." גם תפקיד סגן שר הביאות אינו נחשק והח"כ רבים מי לא יקבל אותו. מי שבסוף אמור לכהן כסגן שר במעמד שר הינו ח"כ זוטר וחסר ניסיון  שסמכויותיו מוגבלות מכיוון שאינו יכול להשתתף בישיבות הממשלה וממילא אין לו זכות הצבעה.

     פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" ב-2 לאפריל 2009

  • יקר יותר להיות חולה סיעודי

    משרד הבריאות החליט כי תיפסק ההפרדה בין מימון מאושפזים המוזנים באמצעות זונדה (צינור המגיע לקיבה דרך אפו של החולה) לבין מימון מאושפזים המוזנים בצינורית המחוברת ישירות לקיבה. השינוי נועד להתמודד עם המצב הנוכחי, שבו משפחות מבקשות להותיר את קרוביהן החולים מחוברים לזונדה מסיבות כלכליות. אולם, ההחלטה החדשה תגרום לעלייה משמעותית בעלויות הטיפול בחולים סיעודיים, ובאגודה לזכויות החולה מתריעים: "ההנחיה החדשה מתעמרת באוכלוסייה החלשה".העברת האחריות למשרד הבריאות תאלץ את משפחות החולים לעבור לתשלום בשיטת "קודים", בכפוף למבחן הכנסה. קוד הוא הקצאה למימון משרד הבריאות לאשפוז במוסד סיעודי, בהשתתפות שגובהה עד 10,350 ש"ח לחודש. משפחות אמידות כלכלית אינן זכאיות לרוב ל"קודים", ונדרשות לשלם 12,000 שקל בחודש ואף יותר מכך. יו"ר האגודה לזכויות החולה, עדינה מרקס, אומרת כי "ההנחיה החדשה מתעמרת באוכלוסיה חלשה וחולה. משפחות ייאלצו מעתה לשלם הון לאשפוז סיעודי, ועשויות להעדיף לקחת חולים סיעודיים לביתם".

    פורסם בעיתון "מעריב" ב-31 לדצמבר 2008

  • תקציב שירותי הבריאות לא יגדל

    למרות הסיכום לפני הבחירות בדבר הגדלת סל שירותי הבריאות ב-2% על מנת שניתן יהיה לתקצב תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות נפלה ההצעה בוועדת השרים עקב התנגדותו של שר האוצר למהלך בטענה של עלות תקציבית גבוהה. שמוליק בן יעקב מהאגודה לזכויות החולה אמר בנושא כי " לא יכול להיות שפוליטיקאים מבטיחים ואחרי שהם מתיישבים על כסא השר העמדה שלהם משתנה, או שלא יבטיחו או שלא ישנו את דעתם".

    פורסם בעיתון מעריב ב-3 ביוני 2009

  • כך קופות החולים עושות עליכם קופה

    קופות החולים מרוויחות עליכם ואתם כלל לא ידעתם: במקום לנפק מרשם לחפיסת תרופות אחת, רופאים רבים מפצלים את המרשם לשתי חפיסות. המשמעות: בבית המרקחת יגבו מכם פעמיים את סכום ההשתתפות העצמית . במשרד הבריאות ממליצים לבדוק עם הרוקח, האם יש חפיסה המכילה את מספר הכדורים הקרוב ביותר לזה שרשם לכם הרופא. הסיבה: בתרופות שבהן משלמים את מחיר ההשתתפות העצמית, 13 שקלים למנת תרופה, כל חבילת תרופות נוספת תכפיל את התשלום שלכם. כלומר, אם רכשתם קופסה אחת של 20 כדורים תשלמו 13 שקלים, אבל אם מכרו לכם שתי קופסאות של 10 כדורים תשלמו 26 שקלים. לקופות החולים זה בטוח משתלם, לכם הרבה פחות. עדינה מרקס יו"ר האגודה לזכויות החולה מסבירה כי, "אנחנו נלחמים כבר שנים על כך שמנת התרופה צריכה להיות זהה למשטר הטיפולי המומלץ לאותו חולה. אם באריזה יש 30 כדורים והחולה זקוק ל-45 כדורים בחודש, המנה שלו צריכה להיות 45. את הצרכן לא צריך לעניין מה גודל האריזה. מי שמרוויח מהעניין הן קופות החולים והחברות המסחריות, שאין להן עניין להתאים בין האריזות שלהן לגודל המנה הטיפולית. ומי שמפסיד הם כמובן החולים ".

    פורסם באתר YNET ב-14 ליולי 2009

  • ייעוץ משפטי לפרט

    האגודה לזכויות החולה , מרחיבה את שירותיה ונותנות ייעוץ משפטי לפרט שנתקל בבעיות בקשר שלו עם מערכת הבריאות - קופות חולים, בתי חולים וכו'. השירות יתמקד בנושאי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק זכויות החולה , תקנות בריאות העם. השירות יינתן ללא דרישת תשלום.

    פורסם באתר יתד נאמן ב-9 לאוקטובר 2009

    פורסם באתר רפואה INFO -9 לאוקטובר 2009

    פורסם באתר NRG ב-12 לאוקטובר 2009

    פורסם באתר E MAD ב-13 לאוקטובר 2009

  • קופ"ח שולחות מטופלים לטיפול הרחק מביתם

    קופ"ח מטעמי חיסכון שולחות מטופלים לבדיקות וטיפולים במרחק שעות נסיעה מביתם בגלל הסכמים מוסדות רפואיים. יו"ר האגודה לזכויות החולה עדינה מרקס " ברגע שחולה יכול לבחור לעצמו את מקום הטיפול הרפואי, זה מחזר את האמון בינו לבין המערכת. משרד הבריאות צריך להתערב בהסדרי החבירה של קופות החולים, כיוון שהיום החלטות להפניית מטופלים שרירותיות. הרבה אנשים לא היו פונים לרופאה פרטית או לרופאה שחורה אם היו יכולים לבחור את מקום האשפוז שלהם".

    פורסם בעיתון הארץ ב-9 לנובמבר 2009

  • דרישה להרחיב הסדרי בחירה לבתי חולים

    בכנס של האגודה לזכויות החולה נאמר קראה האגודה לזכויות החולה למשרד הבריאות להציב פיקוח על הסדרי החבירה של הקופות, על מנת להביא סוף לפגיעה בזכויות החולים והגבלת זכות הבחירה של המבוטחים לשירותים רפואיים. האגודה לזכויות החולה קוראת למשרד הבריאות להציב פיקוח על הסדרי החבירה של הקופות, על מנת להביא סוף לפגיעה בזכויות החולים והגבלת זכות החבירה של המבוטחים לשירותים רפואיים.

    פורסם בעיתון יתד נאמן ב-9 לנובמבר 2009

  • אפשר היה לשבות בלי לפגוע בבריאות החולים

    עובדי המנהלה בשירותי בריאות כללית החליטו לשבות ולא לספק שירותים כמחאה על תנאי שכרם. יו"ר האגדוה לזכויות החולה חושבת שהעוקץ בשביתת העובדים, שהיא גורמת סבל רב לחולים ולמעשה מופרים בה כמעט כל סעיפי חוק זכויות החולה, המזכה בטיפול רפואי נאות ושמירה על הכבוד. וזאת לדעת, כדי ששביתה תצליח עליה להיות כואבת. ככל ששביתה משבשת יותר את החיים הסדירים, הישגי השובתים יהיו משופרים. השביתה הנוכחית מכאיבה מאד. האם היא מסכנת את חייהם של החולים? לא בטוח. אבל היא מסכנת את בריאותם. בבתי החולים שלנו תת תקינה של צוותים רפואיים וסיעודיים הוא מצב נתון, ובמצב שבו הם נדרשים לבצע מטלות של כוח עזר או סניטרים, היכולת שלהם לתת טיפול נאות לחולים פוחתת. לסיכום לפי עדינה מרקס, את השביתה הזאת אפשר היה למנוע בהדברות נאותה בין כל הגורמים, מבלי לזלזל בעובדים חשובים אלה, ומבלי להגיע למצב בו מסכנים עוד יותר את בריאות המאושפזים.

    פורסם באתר NRG ב-26 לנובמבר 2009

  • להגדיר את זכויות החולה והרופא בחקיקה

    קופות החולים מפעילות לחץ על רופאים להחלפת תרופות קבועות לחולים, מה שעלול להוביל לפגיעה בבריאותם. ככלל, העיקרון לפיו יש לפעול הוא שמירת הרצף הטיפולי. בהתאם לעקרון זה, חולה ימשיך לקבל את אותה תרופה המסייעת לטיפול במחלתו באופן המיטבי. הדברים מקבלים משנה תוקף בכל הקשור לחולים כרוניים במחלות קשות. אולם, למרבה הצער, מתקבל הרושם שחוזר המנכ"ל, דו"חות הנציבות ופרשנות צמרת משרד הבריאות אינה מספיקה כדי להתמודד עם האינטרסים של קופות החולים. על כן לדעת האגודה לזכויות חולה שהמציאות שבה נתקלים החולים הכרוניים מדי יום מלמדת כי לא יהיה מנוס מחקיקה מפורשת וברורה שתגדיר את זכויות החולה (והרופא) בנושא.

    פורסם באתר NRG ב-3 לנובמבר 2009

  • ליצמן זורע כאוס בסל התרופות

    ליצמן זורע כאוס בסל התרופות

    סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מעוניין לכלול טיפולי שיניים לילדים בסל התרופות ולגרוע מתקציבו 65 מיליון שקל. במקרה זה מבקש ליצן למוסס הישג גדול שגם לו עצמו חלק בו, והכול במטרה לרשום עוד הישג מגזרי, קצר טווח וללא כל עתיד, תכנון ומעוף. היום מקבל ליצמן את ההחלטה לגבי השיניים, מחר יליט אילו תרופות יינתו לאילו חולים. בדרך שהב פועל ליצמן הוא מבטיח אנדרלמוסיה בפעילות ועדת הסל.

    פורסם בעיתון TheMarker  ב-10 לדצמבר 2009

  • רק קולם של חברי ועדת סל התרופות לא נשמע

    בימים האחרונים אנו עדים לסערה ציבורית סביב נושא תקצוב ועדת סל התרופות. חולים, בני משפחתם ונציגי עמותות, עוברים מכלי תקשורת אחד לשני כדי למחות על החלטתו המקוממת של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, לקצץ מתקציב סל הבריאות 65 מליון שקלים. התשובה נעוצה בהרכב ועדת הסל רוב חברי הוועדה האחרים העומדים בראש בי"ח או קופ"ח, שתקציבם והפיקוח עליהם מבוצע על ידי המשרד בראשו עומד ליצמן, חלקם קשורים למשרד הבריאות או לאוצר, ורק על בודדים ניתן לאמור שהם נציגי ציבור אמיתיים. האגודה לזכויות החולה קוראת לשרי הבריאות והאוצר המאשרים את הרכב הוועדה: חשוב להרחיב את מספר נציגי הציבור ולמנות אנשי מקצוע שאינם מועסקים על ידי מערכת הבריאות כך שייצגו את כל שכבות האוכלוסייה: קשישים, אנשי אקדמיה, ילדים ונוער. כמו כן, יש לקבוע בחוק כי תקופת מינויים תהיה לפחות שלוש שנים. ולחברי הוועדה אני קורא: פרסמו בציבור את טופס ניגוד אינטרסים אותו אתם נדרשים למלא בתחילת עבודתכם, כדי לאפשר לתהליך לעבוד בשקיפות, בעיקר כאשר נעשית בו התערבות בוטה. הצדק צריך לעשות, להראות וגם להישמע.

    פורסם באתר NRG ב-16 לדצמבר 2009

  • ד"ש מהזקנה במסדרון

    החורף נמצא שלא רק זקנים אלא גם אנשים צעירים ממלאים מיטות במחלקות האשפוז בבתי החולים בישראל. משרד האוצר מוביל את המגמה להקטנת מספר המיטות ולמעשה באופן מסורתי מנהל את תקציב הפעילות של משרד הבריאות. לקופות החולים יש עניין כלכלי להעביר יותר מטופלים לשריות הניתן בקהילה. האזרחים משלמים מס בריאות וביטוחים משלמים אבל כאשר הם נזקקים לטיפול באשפוז הם חשופים למיטות במסדרון ולצוותים עייפים ומתוסכלים. משרד הבריאות חייב להתעורר מהקיפאון והקיבעון המחשבתי ומהכניעה לתכתיבי האוצר ולפעול להגדלת מספר המיטות החלטה המתקבלת היום תישא פירות רק בעוד חמש שנים.

    פורסם בעיתון TheMarker  ב-14 לינואר 2010

  • ארגוני חולים זועקים: הכפילו תקציב סל הבריאות

    עשרות ארגוני חולים, פונים ליו"ר ועדת הכספים בדרישה: פעל להגדלת תקציב סל התרופות. חבר הנהלת האגודה לזכויות החולה: "ליותר ויותר אנשים יש פוליסות פרטיות, לא יישאר מי שיצעק את זעקת החולים העניים. שמוליק בן-יעקב, חבר הנהלת האגודה לזכויות החולה, אמר כי "יש הצלחה אדירה לביטוחים הפרטיים לתרופות שמחוץ לסל. ליותר ויותר אנשים יש פוליסות פרטיות, ולא יישאר מי שיצעק את זעקת החולים העניים. כיום יש תרופות בשווי שני מיליארד שקל שלא בסל. אם משרד האוצר לא ייתן תקציב גדול, אז הקמפיין שמובילות חברות הביטוח הפרטיות, שמציג סל תרופות ריק, עלול להתברר כנכון".  בארגוני החולים מציינים כי הסכום עליו מדובר, 300 מיליון שקל, מהווה רק אחוז אחד מתקציב הבריאות, בעוד שהתוספת הנדרשת, כפי שהוצע על ידי מומחים רבים לאורך השנים, היא 2%. בנוסף, מהסכום של 300 מיליון של צפוי להילקח סכום כסף נוסף, לטובת חיסונים.

     

    פורסם  באתר YNET ב-28 ליולי 2010