מה זה הסכמה מדעת

     הסכמה מדעת לטיפול רפואי


    הסכמה של החולה לטיפול בו היא תנאי ראשון למתן טיפול רפואי. כל אדם בוגר זכאי להחליט מה יעשה בגופו ולכן כל פעולה בגופו של אדם ללא הסכמתו או בהסכמה שהושגה בתרמית נחשבת ל"תקיפה" והיא פסולה לפי החוק.

     מה זאת הסכמה מדעת

    הסכמה מדעת היא הסכמה של החולה לקבלת טיפול רפואי רק לאחר שקבל את כל ההסברים בנוגע לטיפול הרפואי המוצע

      המטרות של הסכמה מדעת

    א.      שמירה על יחסי אמון בין המטפלים למטופלים.

    ב.      מניעת יחס מתנשא מצד המטפלים.

    ג.       שמירה על מנגנון בקרה נגד חדירה לחיי הפרט.

    ד.      לשמש ככלי למטופל בתהליך קבלת ההחלטה על הטיפול הרפואי.

    ה.      צמצום מצבי אי ודאות על ידי הגברת הידע אודות הטיפול המוצע.

     על מי חל חוק זכויות החולה

    פרק ד' של חוק זכויות החולה העוסק בהסכמה לטיפול רפואי. חובת מתן טיפול רפואי לאחר קבלת הסכמה מדעת, חלה  על כל "מטפל". "מטפל"  מוגדר לפי החוק: "רופא,  רופא שיניים, סטז'ר, אח או אחות, מילדת, פסיכולוג וכן כל בעל מקצוע שהכיר בו המנכ"ל של משרד הבריאות  כמטפל בשרותי הבריאות".

    כל אחד מהמטפלים האלה רשאי למסור מידע רפואי לחולה רק בתחום עיסוקו  ובתיאום עם האחראי על הצוות. החוק חל על כל טיפול שנעשה במרפאה, מרפאת שיניים, מכון, מעבדה, חדר מיון ובית חולים, בין אם הם חלק מהמערכת הציבורית או המוחזקת בידיים פרטיות.

     המצב  עד  חקיקת החוק והחידוש שבחוק

    עד חקיקת החוק לא הקפידו המטפלים על שיתוף מלא של המטופלים בתהליך קבלת ההחלטה  באמצעות מתן מידע מקיף על הטיפול המוצע. מצב זה גרם לתסכול רב בקרב המטופלים שלא ידעו את מהות הטיפול  המוצע להם ומה השלכותיו על בריאותם. הסברים נתנו זמן קצר לפני ניתוח או צינתור והיו מקרים רבים בהם המטופלים קיבלו הסכר חפוז וחלקי בלבד.

     ההסברים שיש לתת למטופל כתנאי להסכמה מדעת

    א.      אבחנה הרפואית על מצבו;

    ב.      הסבר על המהות,  המטרה, התועלת הצפויה מהטיפול המוצע והסיכוי להצלחת הטיפול;

    ג.       סיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, ובכלל זה תופעות לוואי, כאב ואי נוחות העלולים להיגרם כתוצאה מהטיפול;

    ד.      סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;

    ה.      עובדת היות הטיפול המוצע בעל אופי חדשני.

     היוזמה למסירת המידע

    היזמה למתן המידע צריכה לבוא מהמטפל ולא  מהמטופל, שכן לא תמיד המטופל יודע מה לשאול או  שהוא חושש לבקש מידע.  חובה על המטפל למסור את המידע הנדרש בשפה שאותה מבין המטופל.את המידע צריך לתת למטופל בשלב מוקדם ככל האפשר כדי  שיהיה לו זמן לקלוט את המידע ויתן  את הסכמתו לטיפול ללא לחץ ומתוך רצון חופשי.

     אופן מתן ההסכמה מדעת

    לאחר שקיבל המטופל את ההסבר המפורט בחוק, לגבי הטיפול המוצע, הוא יכול לתת את הסכמתו בשלשה אופנים:


      א. בדרך של התנהגות. לדוגמא: הושטת יד לקבלת זריקה.

     ב. על ידי הבעת הסכמה בעל פה. "אני מסכים" "בסדר. 

      ג.  על ידי חתימה על טופס הסכמה . חתימה על  טופס הסכמה נדרשת כדי לבצע טיפולים מיוחדים  והם: ניתוחים, צנתורים של כלי הדם, דיאליזה, טיפול  בקרינה מייננת (רדיותרפיה) טיפולי הפריה חוץ-גופית וכימותרפיה לטיפול בתהליכים ממאירים.

     האם אפשר לתת טיפול רפואי גם ללא הסכמת המטופל

    טיפול רפואי ללא  הסכמה מדעת של המטופל יכול להינתן בכמה מקרים:


       א.  כאשר המטופל נזקק לאחד מהטיפולים המיוחדים המפורטים  בסעיף 7ג', ומצבו מונע ממנו לתת את הסכמתו בכתב, תינתן  ההסכמה בעל פה, בנוכחות שני עדים. ההסכמה והעדות יתועדו בכתב. 

       ב.מצב חירום רפואי: ההגדרה של "מצב חירום רפואי"  נסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו או קיימת סכנה מידית כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה אם לא  יינתן לו טיפול רפואי דחוף". במקרה כזה יינתן הטיפול ללא הסכמת המטופל אך ורק אם התקיימו התנאים הבאים:

    • מצבו הגופני או הנפשי אינו מאפשר קבלת הסכמה מדעת.
    • לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת טיפול רפואי ואין אפשרות לקבל הסכמת בא כוח אם מונה בא כוח מטעמו
    • אין אפשרות לקבל הסכמת אפוטרופסו אם המטופל הוא קטין או פסול דין כאשר נשקפת סכנה חמורה והמטופל מתנגד לטיפול רפואי רשאי המטפל לתת את הטיפול הרפואי אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת האתיקה אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי המטופל קיבל את כל המידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה נכרת את מצבו הרפואי של המטופל וקיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי ייתן המטופל את הסכמתו למפרע.

      ההבדל בין בא כוח לאפוטרופוס


    זכותו של החולה, המעוגנת בחוק, היא לקבוע בא-כוח  מטעמו שאותו הוא מסמיך להסכים במקומו לקבלת טיפול רפואי. במקרה זה החולה עצמו בוחר את בא-כוחו ומפקיד בידיו ייפוי כוח להסכים לטיפול רפואי.
    אפוטרופוס ממונה על ידי בית המשפט כאשר נמצא שהחולה אינו מסוגל לקבל מידע  ולהחליט באופן הגיוני  על הטיפול הרפואי.
    אפוטרופוס ממונה גם אם אין החולה נותן את הסכמתו למינוי.

       ועדת אתיקה

    על פי חוק זכויות החולה  מתמנית בכל מוסד רפואי וועדת אתיקה המורכבת מחמישה חברים: משפטן בכיר; שני רופאים מומחים, כל אחד מתחום התמחות אחר; פסיכולוג או עובד סוציאלי ונציג ציבור או איש דת בין יתר תפקידיה של ועדת האתיקה: לאשר מתן טיפול רפואי ללא הסכמתו של החולה כאשר נשקפת סכנה חמורה לחייו אם לא יקבל את הטיפול הרפואי.

    לצפייה באייטם בנושא "הסכמה מדעת" ששודר בחדשות ערוץ 2 ב-10/7/08 לחץ כאן 

    למאמר  שפורסם בעיתון "הארץ" בנושא החשיבות של  מתן מידע מלא ומדוייק לחולים לחץ כאן

    להורדת מאמר בנושא "הסכמה מדעת" לחץ כאן

    האגודה לזכויות החולה בשיתוף עם המרכז הקליני מזו"ר והאגודה לזכויות האזרח פנו ב-28/7/08 למנכ"ל משרד הבריאות  בדרישה נוהל בו יקבעו כללים אחידים באשר לעריכתם, פרסומם והנגשתם של טפסי הסכמה מדעת בשפה הערבית, כמתחייב, וכן ברוסית ובאמהרית בכל המוסדות הרפואיים ואצל כל המטפלים בדומה לנוהל המחייב את קופות החולים לערוך ולהפיץ טפסים בשפה הערבית ולשקול את הצורך להנגיש את שירותי הקופה למטופלים הדוברים שפות אחרות. נכון להיום, ניתן להוריד טפסים אלו רק מאתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל. להורדת מכתב הפנייה למנכ"ל משרד הבריאות לחץ כאן 

    מחקר על קושי קבלת החלטות כאשר יש עודף בחירה גילה שכאשר יש 10-20 תוכניות אפשריות במקום שלוש, אנשים בוחרים בצורה פחות אופטימלית. מתברר שיש משהו מנחם בכך שמישהו אחר מחליט בעבורך . לכתבה המלאה בנושא לחץ כאן