טיפולי פוריות

    • זכאות במסגרת סל הבריאות

      1. מטופל או מטופלת בנושא פוריות זכאי/ת לקבל טיפולי פוריות עד להולדת שני ילדים על פי הוראת הרופא.

      2. טיפולי פוריות עד לרמת הפריית מבחנה יהיו במתקני קופות חולים ומדרגת הפריית מבחנה ביחידות הפריית מבחנה בבתי החולים השונים בארץ.

      3.רוב התרופות נמצאות בסל הבריאות ונמכרות למטופלים במסגרת הסל.

      4. גיל מרבי של מטופלת להפריה:

         4.1. הפריה מביציותיה– 44 שנים

         4.2.  הפריה באמצעות תרומת ביציות בלבד עד גיל 51 שנים

      5. טיפולי הפריה כאשר האישה בקופה מסוימת והגבר בקופה אחרת.

         5.1. הגבר בקופה שלו והאישה בקופה שלה.

         5.2. טיפול ההפריה עצמו (חזרת עוברים וכו') ע"ח הקופה של האישה.

    • תרומת ביציות - זכאות במסגרת הביטוחים המשלימים

      תרומת ביציות - מכיוון שאין בארץ תרומות ביצית, קופות החולים משתתפות בביטוחים המשלימים שלהן בחלק מעלויות הטיפול בחו"ל. מכבי, מאוחדת ולאומית כ- 7,500 ₪ מעלות הטיפול ואילו שירותי בריאות כללית כ-2,900 ₪ מסל הבריאות ומהביטוח המושלם עוד כ-5,600 ₪.

      למידע בנוגע לבדיקות גנטיות לחץ כאן

    • חופשת לידה

      חופשת לידה

       

      מהי חופשת לידה

      חופשת הלידה היא פרק זמן בן 12 שבועות לפחות סמוך ללידה (עד ששה שבועות ממנו יכולים להילקח לפני הלידה), שבו אסור למעביד להעביד את העובדת.

       

      העובדת אינה מקבלת שכר ממעבידה בתקופת חופשת הלידה, אך עשויה להיות זכאית – אם היא עומדת בתנאים הקבועים לכך בחוק הביטוח הלאומי – לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי.

       

      אם העובדת זכאית לדמי לידה, חייב המעביד להמשיך ולהפריש עבודה תשלומים לקופות גמל מכל סוג שהוא.

       

      תקופת חופשת הלידה מובאת בחשבון לצורך זכויות התלויות בותק אצל המעביד.

       

      הארכת חופשת הלידה מעבר ל- 12 שבועות אפשרית במקרים אלה:

      (א)           לידה שבה נולד יותר מילד אחד – אפשרית הארכת חופשת הלידה בשבועיים עבור כל ילד נוסף לאחר הילד הראשון.

      (ב)           אם במהלך חופשת הלידה האם מאושפזת בבית החולים שבועיים לפחות או שהתינוק מאושפז לתקופה של שבועיים לפחות, אפשרית הארכת חופשת הלידה במספר ימים כימי האשפוז – ובלבד שהתקופה המוארכת – עבור אשפוז לכל אחד מהם או עבור שניהם יחד, לא תעלה על 4 שבועות בסך הכול. לחלופין ניתן, במקרים כאלה, לפצל את חופשת הלידה כך ש- 3 שבועות לפחות יילקחו סמוך לאחר הלידה, ויתרת הזמן שנותר מ-12 השבועות יילקחו בזמן האשפוז או לאחריו.

      (ג)            במקרה שהילד מאושפז בבית החולים במהלך חופשת לידה לתקופה העולה על 12 שבועות, אפשרית הארכת חופשת הלידה ב- 4 שבועות, בנוסף להארכות האחרות.

      מימוש זכויות ההארכה מותנה במסירת הודעות למעביד, בדרך שקבועה בחוק ובתקנות.

       

      קיצור חופשת הלידה , לאחר 3 שבועות מיום הלידה, אפשרי במקרה שהילוד אינו בחיים, וזאת בהסכמת העובדת ובאישור רופא לשובה לעבודה.

       

      מקרים מיוחדים של חופשת לידה :

      חופשת לידה לגבר - לפי הוראת שעה שתקפה עד 30.4.2007, רשאי גבר לצאת לחופשת לידה חלקית – מהשבוע השביעי שלאחר הלידה, במקום אשתו, אם אשתו זכאית לחופשת לידה וויתרה בכתב על זכותה זו, וחזרה לעבוד.

       

      חופשת לידה באימוץ או פונדקאות - הורה מאמץ זכאי לחופשת לידה (על בני הזוג המאמצים להחליט ביניהם מי מהם ינצל זכות זו), וכך גם הורה מיועד שקיבל ילד מאם פונדקאית (גם כאן רק אחד מבני הזוג שהם הורים מיועדים יכול לנצל את הזכות לחופשת לידה).

       

       

       

      חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה

       

      עובדת שעבדה אצל המעביד שלה או באותו מקום עבודה 24 חודשים לפחות עד תחילת הלידה, רשאית לצאת לאחר הלידה (מהשבוע השביעי שלאחר הלידה) לחופשה ללא תשלום.

       

      משך החופשה הוא רבע ממספר החודשים שעבדה אצל המעביד או באותו מקום עבודה, אך בסך הכול לא יותר מ- 12 חודשים.

       

      אם העובדת יצאה לחופשה ללא תשלום ומעוניינת לקצרה, יכול המעביד לדחות את חזרתה לעבודה ב- 4 שבועות לכל היותר.

      חופשה זו, כשמה, איננה מזכה את העובדת בתשלום כלשהו, ואינה נמנית לעניין זכויות הוותק של העובדת.

       

      חופשה ללא תשלום לעובד : עובד שהוא עצמו עבד אצל מעבידו או באותו מקום עבודה 24 חודשים לפחות לפני הלידה, רשאי לצאת לחופשה ללא תשלום, מהשבוע השביעי לאחר הלידה ואילך, בתנאי שאחד מאלה מתקיים בו:

      (1) בת זוגו שילדה עבדה אצל מעבידה לפחות 6 חודשים רצופים לפני הלידה, ואינה מנצלת חופשה זו במקביל אליו (כל אחד מהם יכול לנצל את החופשה, אך לא במקביל).

        – או -

      (2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת

      נכות או מחלה של בת זוגו.

       

      שעת טיפול בילד – לאחר חופשת הלידה

       

      עובדת במשרה מלאה שחזרה לעבודה בתום חופשת לידה רשאית להיעדר שעה ביום במשך ארבעה חודשים.

       

      אין לנכות משכר העובדת את זמן ההיעדרות הזה.

       

        לפרוט זכויות עובדים בזמן הריון וטיפולים ניתן להיכנס   לפורם באתר ויצו לחץ כאן  

    • חופשה בזמן ההריון או מצב של שמירת היריון או הפלה

      מצב רפואי בזמן ההיריון או מצב של שמירת היריון

       

      מצב רפואי בזמן ההיריון

      עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי הריונה, אם רופא אישר בכתב, כי מצבה בזמן ההיריון מחייב זאת.

       

      בתקופה זו לא זכאית העובדת לשכר, ואולם תקופת ההיעדרות  מובאת בחשבון לצורך זכויות התלויות בותק אצל המעביד.

       

      יצוין כי במקומות עבודה מסוימים קיימים הסכמי עבודה שמטילים חובת תשלום  על המעביד בתקופה זו (לדוגמא: עובדות מדינה ועובדות הסתדרות זכאיות לדמי מחלה בתקופת היעדרות זו).

      שמירת הריון

      העובדת עשויה להיות זכאית לגמלת שמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי אם היא עומדת בתנאים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי לעניין זה. אחד מהתנאים הוא שהעובדת נעדרה לפחות 30 ימים במהלך ההיריון בשל מצב רפואי המסכן אותה ואת עוברה.

       

      אם העובדת זכאית לגמלת שמירת הריון, חייב המעביד להמשיך ולהפריש עבודה תשלומים לקופות גמל מכל סוג שהוא.

       

       

       

      פיקוח רפואי במהלך ההיריון

       

       

      עובדת רשאית להיעדר מעבודתה, בלא שינוכה משכרה, לשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההיריון ו/או לשם בדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהיריון. משך ההיעדרות המקסימאלי נקבע לפי היקף עבודתה ביום:

       

      -       אישה העובדת יותר מארבע שעות ביום (ובתנאי שעובדת שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה) - רשאית להיעדר עד 40 שעות במשך חודשי הריונה.

       

      -        אישה העובדת עד ארבע שעות ביום (ובתנאי שעובדת

      שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה) - רשאית להיעדר עד 20 שעות במשך חודשי הריונה.

       

      הפלה

       

      עובדת שהפילה רשאית להיעדר מהעבודה במשך שבוע לאחר ההפלה, או ככל שאישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב היעדרות ממושכת יותר – אל לא יותר מ- 6 שבועות לאחר ההפלה.

      דין תקופת היעדרות זו כדין היעדרות מפאת מחלה ולכן בזמן ההיעדרות זכאית העובדת לתשלום דמי מחלה מהמעביד.

       

        לפרוט זכויות עובדים בזמן הריון וטיפולים ניתן להיכנס לפורום ב אתר ויצו לחץ כאן     

    • חופשה בשל טיפול הפריה חוץ – גופית לעובדת, וטיפולי פוריות לעובד

      טיפול הפריה חוץ – גופית לעובדת, וטיפולי פוריות לעובד 

      הפריה חוץ גופית

      עובדת העוברת טיפול הפריה חוץ-גופית רשאית להיעדר עבודתה אם אישר בכתב הרופא המטפל שהטיפול מחייב זאת ובלבד שהודיעה על כך למעבידה מראש.

       

      משך ההיעדרות של עובדת לצורך טיפולי הפריה חוץ גופית הוא:

       -  במקום עבודה שבו עובדים 5 ימים בשבוע - 16 ימים לכל סדרת טיפול;

      -   מקום עבודה שבו עובדים 6 ימים בשבוע – 20 ימים לכל סדרת טיפול;

      ובלבד שלא יהיו יותר מארבע סדרות טיפול בשנה.

       

      טיפולי פוריות לעובד

      גבר עובד, העובר טיפולי פוריות, רשאי להיעדר מעבודתו אם אישר בכתב הרופא המטפל שהטיפול מחייב זאת ובלבד שהודיע על כך מראש למעבידו.

      תקופת ההיעדרות של עובד לא תעלה על 12 ימים בשנה.

       

      הזכאות לדמי מחלה

      דין תקופת היעדרות זו  - להפריה חוץ גופית לעובדת, ולטיפולי פוריות לעובד - כדין היעדרות מפאת מחלה ולכן בזמן ההיעדרות זכאים העובד או העובדת לתשלום דמי מחלה מהמעביד .

        לפרוט זכויות עובדיםבזמן הריון וטיפולים ניתן להיכנסלפורם באתר ויצולחץ כאן 

    • כללים רפואיים לטיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) – המלצות הועדה

        1.1.1.1   הקדמה

      אי פוריות מוכרת ע"י ארגון הבריאות העולמי ( WHO ) כתחלואה הדורשת טיפול רפואי והתייחסות מעמיקה.

      באינדיקציות מסוימות (כגון אי פוריות על רקע חצוצרתי, או בנוכחות גורם זכרי קיצוני) ההפריה החוץ גופית מהווה אמצעי טיפול ראשוני.

      מאידך, באינדיקציות אחרות (כגון אי פוריות הורמונאלית, אי פוריות בלתי מוסברת ואי פוריות מגורם זכרי גבולי) תבוצע ההפריה החוץ גופית רק לאחר כשלון של האמצעים הטיפולים האחרים (למשך מספר טיפולים סביר).

       טיפולי ההפריה החוץ גופית אינם חסרי סיכון הן לגבי האישה ובמקרים מסוימים גם לגבי בן זוגה. הסיכונים העיקריים לאישה הם: גירוי יתר שחלתי (מהדרגה הקשה), סבוכים הקשורים בהרדמה, דימום תוך בטני, זיהום אגני ופגיעה באיברים פנימיים. כמו כן הריונות מרובי עובר ופגות הנובעת מהן, והריונות חוץ רחמיים. קיימת גם דאגה (תיאורטית) באשר לקשר שבין גירויים שחלתיים (הומונליים או טראומתיים) וארעות יתר של סרטן השחלה.

       במקרים של השגת תאי זרע מהאשך בטכנולוגיות המתקדמות, קיים סיכון של הרדמה, זיהום, המטומות, ובמקרים נדירים פגיעה בתפקוד האשך (מבחינה הורמונלית). גם הטכניקות החדישות אינן מבטיחות הריון בכל מקרה ולפיכך מקובל לקבוע קריטריונים רפואיים המאזנים בין רצון בני הזוג להרות, סיכויי הטיפול וסיכוניו.

       הקריטריונים להלן נקבעו על סמך שיקולים רפואיים.

       קריטריונים להגבלה או הפסקה של הטיפול בהפריה חוץ גופית (ונגזרותיה)

       א. גיל האישה: הגיל הכרונולוגי לפי שנים שלמות (יום הולדת).

             א.1.  גיל מקסימאלי לטיפול לא יעלה על גיל 45 שנה.

            א.2.  בגיל 40-45 לא יינתן טיפול לנשים בהן ערכי ה- FSH עולים על I.U./L 19 ביום השלישי למחזור ב- 2 בדיקות עוקבות ובטווח של חודשיים (מקסימום) מהטיפול.

            א.3. בגיל פחות מ- 40 שלא הגיבו לגירוי שחלתי על ידי גונדוטרופינים, לא יינתן טיפול נוסף כאשר ערכי FSH   מעל i.u/L  30. (תזמון הבדיקות כמו בסעיף א.2.)

       ב. אי הצלחה של טיפול בהפריה חוץ גופית:

          ב.1. טיפולים בגורם נקבי:

         לא יינתנו טיפולי הפריה חוץ גופית נוספים, כאשר:

             ב.1.1. ב- 3 מחזורי טיפול עוקבים בגונדוטרופינים לשם גירוי שחלתי, לא הושגה תגובה שחלתית מספקת לשם שאיבת ביציות.

            ב.2.1.  ב- 3 מחזורי טיפול עוקבים לא נשאבו ביציות.

            ב.3.1.  ב- 3 מחזורי טיפול עוקבים לא הייתה הפריה.

       בקריטריונים בסעיפים ב.1.1. , ב.2.1., ב.3.1., יש לאפשר לאישה טיפול נוסף (אחד לפחות) ביחידה אחרת להפריה חוץ גופית.

          ב.2. אי פוריות הגבר:

      לא יינתנו טיפולי הפריה חוץ גופית בגורם הגבר בטכניקות המתקדמות להשגת זרע כאשר: 

            ב.2.1. ב- 3 ניסיונות לא הופק זרע.

            ב.2.2. הופקו זירעונים אך לא הייתה הפריה ב- 3 מחזורים.

       גם בקריטריונים בסעיפים ב.1.2. ב.2.2. יש לאשר לגבר לעבור ניסיון נוסף להפקת זרע, ביחידת הפריה חוץ גופית אחרת (רצוי אפילו לאחר 2 ניסיונות).

       הערה: לגבי סעיפים א' וב' הכוונה לשימוש בגמטות הומולוגיות (של האישה ובן זוגה).

      באם יוסכם על תרומת זרע או ביציות (לפי המקרה) יינתנו טיפולים שיחולו עליהם הגבלות בהתאם לסעיפים א', ב'.

       ג.  מספר הטיפולים האופטימלים לשנה:                      

      מכיוון שתכיפות יתר של הטיפולים עלולה להיות קשורה בסיכוני יתר, יש להגביל את מספר הטיפולים המרבי השנתי ל- 4-6. זאת בתנאי שהמרווח המינימאלי בין שאיבת ביציות אחת לבאה לא יפחת מ- 45 יום. הגבלה זו אינה חלה על החזרת עוברים מוקפאים.

       ד.  גיל מקסימאלי לתרומת ביצית:

      לא יינתנו טיפולי הפריה עם ביציות תורמת בגיל אישה מעל 51 (גיל הפוריות המרבי).

       הערה כללית:

       הקריטריונים שהוצגו בסעיפים א', ב', ג', ד', מתייחסים לרוב המקרים המטופלים בשיטה זו, אך לא לכל מקרה פרטני, לכן מתן טיפולי הפריה מעבר לקריטריונים הנ"ל, אינו מהווה סטייה מרפואה סבירה, במידה והטיפול ניתן לאחר שיקול מעמיק לש יחס סיכון/ תועלת ובהסכמה מלאה של המטופלת.